פסק-דין בתיק תא"מ 196-11-08

נתוני רקע

1.         בתאריך 2.5.05 נכרת חוזה בין התובע (להלן, גם "רפפורט"), זאב פוגל וגיא יכין, מצד אחד, לבין הנתבעת 2 (להלן, גם "חב' שרקני"), קבלנית בניין בעיסוקה, מן הצד השני. בגדרו של חוזה זה נטלה על עצמה חב' שרקני לבצע עבודות שיפוץ והרחבת דירות בבית דירות של רפפורט ויתר בעלי החוזה ברח' הספורט 7 בחיפה.

2.         בגדרו של חוזה זה הותנה, בין היתר, כי "הקבלן ייתן לפני תחילת העבודה ערבות ביצוע בסך 10% מסך העבודה, בשיק אישי, עם תאריך פתוח. עם סיום העבודה יתן הקבלן ערבות טיב בסך 10% מסך העבודה, בשיק אישי, עם תאריך פתוח, למשך 12 חודשים... עם מתן ערבות הטיב יוחזר השיק בגין ערבות הביצוע. במהלך שנה לאחר סיום העבודה יטפל הקבלן בליקויי טיב באיכות טובה ובזמן סביר. בתום התקופה ולאחר תיקון הליקויים שיתגלו, תוחזר ערבות הטיב". אין עוררין כי הנתבע 1 (להלן - "שרקני"), בעליה ומנהלה של חב' שרקני, חתם ערבות אישית למילוי מלוא התחייבויות חב' שרקני מכוחו של חוזה זה.

3.         העבודות האמורות הסתיימו. לנוכח זאת הוחזרה לחב' שרקני ערבות הביצוע. ואולם, לנוכח התחייבותה ליתן ערבות טיב, נמסר לתובע שיק על סך 27,000 ש"ח. על שיק זה נרשם כי הוא לא סחיר וכי הוא שיק ביטחון. נרשם כי הוא לזכות רפפורט על סך 27,000 ש"ח וזמן פירעונו 15.11.07. השיק נמשך מחשבונה של חב' שרקני, כעולה מן הכיתוב שעל השיק, והוא חתום על ידי שרקני, בלבד, ללא חותמתה של חב' שרקני.

4.         בין רפפורט לבין חב' שרקני התגלעו חילוקי דעות באשר לליקויי בנייה נטענים. אלו הולידו חליפת מכתבים ממושכת שלא גרמה ליישוב המחלוקת. לנוכח זאת, אף לאחר מכתבי התראה, הוצג השיק הנ"ל לפירעון. הוא לא כובד לנוכח הערה אודות ליקוי בנאותות החתימה של חב' שרקני. לנוכח זאת הגיש התובע נגד חב' שרקני בקשה לביצוע השיק הנ"ל, ובסכומו המלא.

5.         כבר כאן יצוין כי טענות רפפורט בעניין ליקויי בנייה נתמכו בחוות דעת ראשונה של המומחה מטעמו, אינג' דן גורדון (להלן - "גורדון"). מכוחה של חוות דעת זו, כך נטען, נמנו ליקויי בנייה בסכום של 7,860 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף עלות פיקוח הנדסי.

6.         חב' שרקני ביקשה וקיבלה רשות להתגונן. בקשתה נתמכה בתצהירו של שרקני. בין היתר נסמכה הגנתה של חב' שרקני על חוות דעת נוגדת של אינג' סרג'יו זלניק (להלן - "זלניק"). מכוחה של חוות דעתו סבור היה זלניק כי אין כל ליקויי בנייה בגינם נושאת באחריות חב' שרקני.

7.         הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם רפפורט הוגש תצהירו-שלו. מטעם חב' שרקני הוגש תצהירו של שרקני וכן תצהירו של מר ניקולאי קוטק, מי שהיה מנהל עבודה בפרוייקט זה.

8.         אחר הדברים הללו הסכימו ב"כ הצדדים כי שרקני יצורף כנתבע נוסף מבלי שיהיה צורך בתיקון כתבי טענות או בהליכים נוספים. בהמשך הדרך אף הסכימו כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. לתצהירי העדויות, אף לסיכומי הטענות, צורפו נספחים לרוב.

9.         בחנתי בקפידה מכלול חומר הראיות והטענות. לעיתים נדירות הנני נתקל בכמות כה גדושה של התנהלות נפסדת ובוטה מצד שני בעלי הדין. דבר זה אינו מונע, כמובן, מכל אחד מן השניים, רפפורט ושרקני, להאשים את משנהו בהאשמות בוטות, תוך גלגול עיניים מיתמם, התחסדות וצדקנות רבה. להלן אעמוד על ההתנהלות הבוטה והנפסדת של כל אחד מן השניים. חלק מן הדברים נושאים אופי של חומרה יתירה.

להיבטים שטריים במסכת שבפניי

10.        כאמור, הונח בפניי שיק על סך 27,000 ש"ח. קדם להצגתו של שיק זה מכתב דרישה של ב"כ רפפורט מכוחו הוא דרש, לנוכח המתחייב מחוות דעתו של גורדון והוצאות שונות, כי ישולם סכום של 13,891.70 ש"ח. משעה שסכום זה לא שולם הוצג השיק הנ"ל לפירעון.

11.        שרקני בא חשבון עם רפפורט הכיצד הוא העיז להגיש לפרעון שיק על סך 27,000 ש"ח, בעוד שלשיטתו הוא זכאי לסכום שהוא לערך מחציתו. רק נשמט משרקני כי רפפורט לא יכול היה, טכנית, "לגזור" את שיק באופן שלא יקבל את מלוא סכומו. כך, ככל שעסקינן בטיעונו חסר השחר של שרקני בעניין זה.

            התנהלותו של רפפורט, כמסתבר, חמורה לא פחות. באף אחת מן ההזדמנויות לא הצהיר רפפורט כי ככל שהיה השיק נפרע, הוא היה גובה עבור עצמו רק את סכום הדרישה האמור ומחזיר, כמובן, את היתרה לחב' שרקני. ואולם לשיא של עזות-מצח מגיעה התנהלותו של רפפורט בכך שהוא מגיש את השיק לביצוע, לכאורה כדת וכדין, אך מבלי שהוא קוצב את סכומו, כסכום דרישתו האמורה. משמע, רפפורט בפשטות הימר על כך שככל שלא תוגש התנגדות לביצוע שיק הוא יגבה סכום כפול ומכופל, ולו לשיטתו-שלו. אף בתצהיר עדותו לא מספק רפפורט, ולו בדל-הסבר, להתנהלות נפסדת זו. רק בסיכום טענותיו, סתם כך תוך התעלמות מההתנהלות עד הנה, מתעשת רפפורט ומבקש לחייב את הנתבעים בסכום של 14,240 ש"ח, כנגזר לשיטתו מחוות דעתו של גורדון. את אשר עשה רפפורט, מעט מדי ומאוחר מדי, הוא אמור היה לעשות עוד בשלב הראשון של הסכסוך.

12.        ההליך שבפניי היה ונותר הליך של בקשה לביצוע שיק. באף אחד מן השלבים לא ביקש רפפורט להמיר את ההליך להליך של תביעה רגילה, ולו גם בהסתמך אף על עילה שיטרית. גם כאשר הוחלט לצרף את שרקני כנתבע נוסף, לא הבהיר רפפורט, ככל שעסקינן בעילה השטרית להבדילה מן העילה החוזית, את מי הוא תובע בגינו של שיק זה.

            כאמור, השיק נמשך מחשבונה של חב' שרקני. הוא נחזה להיות חתום על ידי שרקני. במצב דברים זה אמור היה רפפורט לנקוט עמדה לעניין המשמעות השטרית המתחייבת. שמא שרקני חתם כשלוחה של חב' שרקני, באופן שהחבות מוטלת על חב' שרקני ולא על שרקני. שמא שרקני חתם שלא כשלוחה של חב' שרקני, אלא התיימר לעשות כן בניגוד להסכמתה, שאז החבות מוטלת על שרקני, ולא על חב' שרקני. ושמא, כמתחייב מהשקפתו הלכאורית של כב' הנשיא ברק ב-ע"א 4294/90 עזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' רחמני ושות' מימון בע"מ, פ"ד נ(1) 453, יש לחייב את השניים. שהרי, בנסיבות כאמור, "חזות השטר מעידה עליו כמי שחתם על שטר לעצמו, וזכותו של אוחז וציפייתו הסביר היא כי השלוח יחוב כלפיו. אך מדוע ישוחרר השולח מאחריות המתווספת לאחריותו של השלוח?" (עמ' 468).

13.        עתה נתמקד בהתנהלותו הנפסדת של שרקני. עבודות הבנייה הסתיימו ביום 31.12.06. השיק נמסר בתורת ערבות טיב ל- 12 חודשים. משום כך נטען כי בחלוף 12 חודשים לא ניתן היה להגיש השיק לביצוע.

            טענה זו חסרת שחר היא. השיק הוצג לפרעון בתוך תקופת השנה. משום כך, ואף לנוכח חליפת המכתבים שבפניי, היה נהיר כי רפפורט היה סבור שיש לעשות בו שימוש. העובדה שהשיק הוגש לביצוע לאחר חלוף השנה, כלל אינה מעלה ואינה מורידה. עילת התביעה השטרית התגבשה בתוך תקופת השנה עם הצגת השיק לפירעון, ואף לאחר דרישות והתראות.

14.        ואולם עתה ראוי להידרש להתנהלותו הנפסדת החמורה של שרקני. שרקני אינו מכחיש כי הוא מסר את השיק הנ"ל לרפפורט. ואולם מכאן ואילך הוא מגלגל עיניו השמיימה בצדקנות לרוב. לטעמו השיק אמור היה לשאת את חותמתה של חב' שרקני. משעה שהשיק אינו נושא את חותמתה של חב' שרקני, הוא נעדר כל תוקף. אני מתקשה להעלות על דעתי מידה כה גדושה של עזות-מצח וחוצפה.